תסמונת השחלות הפוליציסטיות, המוכרת בקיצור PCOS, היא ההפרעה ההורמונלית השכיחה ביותר אצל נשים בגיל הפוריות. היא מתבטאת בשילוב של וסת לא סדירה או נדירה, סימנים של עודף הורמונים זכריים כמו אקנה ושיעור יתר, ולעיתים גם קושי להיכנס להיריון ונטייה לעלייה במסת הגוף. רבות מהנשים חיות שנים עם התסמינים בלי לקשר ביניהם, ומגיעות לאבחנה רק כשמנסות להרות. כדאי לפנות לרופא נשים כשהווסת מגיעה בהפרשים של יותר משלושים וחמישה ימים או פחות משמונה פעמים בשנה, כשמופיעים אקנה ושיעור יתר שאינם חולפים, או כשההיריון מתעכב יותר משנה של ניסיונות.
מה קורה בגוף בתסמונת השחלות הפוליציסטיות
בכל מחזור אמור להתפתח בשחלה זקיק אחד שמבשיל ומשחרר ביצית. בתסמונת הזאת האיזון ההורמונלי מופר: השחלות מייצרות יותר הורמונים זכריים מהרגיל, הביוץ אינו מתרחש באופן סדיר, וזקיקים רבים נעצרים בשלב מוקדם של התפתחותם. הזקיקים הקטנים האלה הם ה"ציסטות" שנותנות לתסמונת את שמה, אף שאינן ציסטות במובן הרגיל ואינן דורשות הסרה.
גורם מרכזי אצל רבות מהנשים הוא תנגודת לאינסולין: הגוף מגיב פחות להורמון שמווסת את הסוכר, הלבלב מפריש ממנו יותר, ורמות האינסולין הגבוהות מגבירות את ייצור ההורמונים הזכריים בשחלה. כך נוצר מעגל שמסביר גם את הנטייה לעלייה במסת הגוף ואת הסיכון המוגבר לסוכרת בהמשך החיים. הנטייה לתסמונת היא במידה רבה משפחתית.
התסמינים השכיחים
התמונה שונה מאישה לאישה, ולא כל התסמינים חייבים להופיע יחד:
- וסת לא סדירה: מחזורים ארוכים מחמישה שבועות, היעדר וסת במשך חודשים, או דימום בלתי צפוי.
- אקנה מתמשך, בעיקר בלסת התחתונה, בצוואר ובגב, שאינו מגיב לטיפול הרגיל.
- שיעור יתר בפנים, בחזה, בבטן ובגב, ולעיתים דילול שיער בקרקפת בדפוס גברי.
- עלייה במסת הגוף, בעיקר באזור הבטן, וקושי לרדת ממנה.
- כתמים כהים וקטיפתיים בעור הצוואר, בתי השחי או המפשעות, סימן לתנגודת לאינסולין.
- קושי להיכנס להיריון בגלל ביוץ נדיר.
- מצב רוח ירוד, חרדה והפרעות שינה, שכיחים יותר אצל נשים עם התסמונת.
חלק מהנשים עם התסמונת רזות ועם וסת כמעט סדירה, ואצלן התסמונת מתגלה בבירור פוריות או בגלל אקנה עיקש. היעדר עודף במסת הגוף אינו שולל את האבחנה.
התסמינים משתנים גם לאורך החיים: אצל נערות בולטים בעיקר האקנה ואי הסדירות, בשנות העשרים והשלושים מצטרף הקושי להרות, ובהמשך עולים לקדמת הבמה הסיכונים המטבוליים. לכן אותה אישה עשויה להזדקק לטיפול שונה בכל שלב.
איך מאבחנים את התסמונת
אין בדיקה אחת שקובעת את האבחנה. הרופא מסתמך על שילוב של שלושה מרכיבים: ביוץ נדיר או חסר שמתבטא בווסת לא סדירה, סימנים קליניים או מעבדתיים של עודף הורמונים זכריים, ומראה אופייני של השחלות באולטרסאונד. די בשניים מתוך השלושה, אחרי שנשללו סיבות אחרות לתמונה דומה, כמו הפרעה בבלוטת התריס, עודף של הורמון הפרולקטין או הפרעה בבלוטת יותרת הכליה.
לכן הבירור כולל בדיקות דם להורמונים, שנעשות בעיתוי מסוים של המחזור, ובדיקת אולטרסאונד של האגן שאליה הרופא מפנה לפי הצורך. אצל נערות בשנים הראשונות אחרי הווסת הראשונה הרופא נזהר באבחנה, כי וסת לא סדירה ושחלות עם זקיקים רבים הן תופעה רגילה בגיל הזה.
מתי לפנות לרופא נשים
כדאי לקבוע ביקור אצל גינקולוג פרטי במודיעין במצבים האלה:
- וסת שמגיעה בהפרשים של יותר משלושים וחמישה ימים, או פחות משמונה פעמים בשנה.
- היעדר וסת במשך שלושה חודשים ויותר, כשאין היריון.
- אקנה שאינו משתפר אחרי טיפול עורי מקובל, בעיקר כשמלווה בשיעור יתר.
- שיעור יתר חדש או מחמיר בפנים ובגוף, או דילול שיער בקרקפת.
- קושי להיכנס להיריון אחרי שנה של ניסיונות, או אחרי חצי שנה מעל גיל שלושים וחמש.
- עלייה מהירה במסת הגוף יחד עם וסת לא סדירה.
- כתמים כהים בעור הצוואר או בתי השחי.
- היסטוריה משפחתית של התסמונת או של סוכרת, יחד עם אחד מהתסמינים.
דימום וסתי כבד מאוד או ממושך, כאב חד בבטן התחתונה או היעדר וסת עם בדיקת היריון חיובית מחייבים פנייה מהירה לרופא, ללא קשר לתסמונת.
מה בודק רופא הנשים
הביקור מתחיל בשיחה מפורטת: דפוס הווסת מאז גיל ההתבגרות, שינויים במסת הגוף, אקנה ושיעור, תוכניות להיריון, תרופות ורקע משפחתי. אחר כך בדיקה גופנית שכוללת מדידת לחץ דם, היקף מותניים והתרשמות מסימני עודף הורמונים זכריים.
כדאי להגיע לביקור עם רישום של תאריכי הווסת בחודשים האחרונים, אפשר גם מאפליקציה בטלפון, עם תוצאות של בדיקות דם קודמות ועם רשימת התרופות והתוספים שאתן נוטלות, כולל גלולות. רישום כזה חוסך זמן ומאפשר לרופא לראות את הדפוס לאורך זמן במקום להסתמך על זיכרון.
הרופא מפנה לבדיקות דם הורמונליות ולבדיקות מטבוליות, בהן סוכר בצום או מבחן העמסת סוכר, שומני דם ותפקוד בלוטת התריס, ולפי הצורך לאולטרסאונד של האגן. מטרת הבירור כפולה: לאשר את האבחנה ולשלול סיבות אחרות, וגם למפות את הסיכונים הנלווים, בעיקר תנגודת לאינסולין וטרום סוכרת, שאפשר לטפל בהם מוקדם. כשיש צורך, הרופא משתף בטיפול אנדוקרינולוג או רופא עור.
איך מטפלים בתסמונת
הטיפול מותאם לתסמין שמפריע ולשלב בחיים, ואין תרופה אחת שמתאימה לכולן. הבסיס אצל רבות הוא שינוי אורח חיים: פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת עם פחות סוכרים פשוטים, ושינה מספקת. גם ירידה מתונה במסת הגוף, כשיש עודף, מחזירה אצל נשים רבות את הביוץ ומשפרת את האקנה ואת המדדים המטבוליים.
כשאין רצון בהיריון בשלב זה, גלולות משולבות מסדירות את הווסת, מגינות על רירית הרחם ומפחיתות אקנה ושיעור יתר. לשיעור יתר קיימות גם תרופות שחוסמות את פעולת ההורמונים הזכריים, לצד הסרת שיער. כשיש תנגודת לאינסולין, הרופא עשוי להציע תרופה שמשפרת את הרגישות לאינסולין.
כשהמטרה היא היריון, הטיפול מכוון להשראת ביוץ בתרופות, במעקב זקיקים, ורוב הנשים עם התסמונת מצליחות להרות בעזרת טיפול כזה. כשההיריון מתעכב למרות זאת, ממשיכים לבירור פוריות רחב יותר של שני בני הזוג.
למה חשוב לאבחן ולעקוב גם כשהתסמינים נסבלים
התסמונת היא מצב של כל הגוף ולא רק של השחלות. נשים עם התסמונת נמצאות בסיכון מוגבר לסוכרת, ליתר לחץ דם, להפרעה בשומני הדם ולכבד שומני, וכשהווסת נדירה במשך שנים ארוכות, רירית הרחם אינה נושרת כסדרה ועלולה להתעבות. מעקב תקופתי, גם כשהתסמינים עצמם אינם מפריעים, מאפשר לזהות את הסיכונים האלה מוקדם ולטפל בהם בפשטות.
במרכז EliteMed שבמתחם איילה 360 במודיעין אפשר לקבוע ביקור אצל רופאת נשים או רופא נשים מומחה ללא צורך בהפניה. מי שמתלבטת אילו בדיקות הורמונליות מתאימות לתסמינים שלה יכולה לקרוא את המדריך לבירור הורמונלי לנשים. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.
שאלות נפוצות
האם אפשר להיכנס להיריון עם תסמונת השחלות הפוליציסטיות?
כן. התסמונת היא סיבה שכיחה לעיכוב בהיריון בגלל ביוץ נדיר, אבל רוב הנשים עם התסמונת מצליחות להרות, חלקן אחרי שינוי אורח חיים בלבד וחלקן בעזרת תרופות להשראת ביוץ במעקב רופא. כשההיריון מתעכב למרות הטיפול, ממשיכים לבירור פוריות של שני בני הזוג.
האם הציסטות בשחלות מסוכנות וצריך להסיר אותן?
לא. ה"ציסטות" בתסמונת הן זקיקים קטנים שנעצרו בהתפתחותם, לא גידולים ולא ציסטות שדורשות ניתוח. הן אינן מתפוצצות ואינן גורמות לכאב, והטיפול מכוון לאיזון ההורמונלי ולתסמינים ולא להסרת הזקיקים.
האם רק נשים עם עודף במסת הגוף סובלות מהתסמונת?
לא. חלק ניכר מהנשים עם התסמונת הן במסת גוף תקינה, ואצלן התסמונת מתגלה לרוב בגלל וסת לא סדירה, אקנה עיקש או בבירור פוריות. עודף במסת הגוף מחמיר את התסמינים אך אינו תנאי לאבחנה.
האם התסמונת עוברת מעצמה עם הגיל?
התסמונת היא מצב כרוני, אבל ביטויה משתנה לאורך החיים. אצל נשים רבות הווסת נעשית סדירה יותר לקראת גיל ארבעים, בעוד הסיכון המטבולי לסוכרת ולהפרעה בשומני הדם נשאר ודורש מעקב. לכן גם כשהתסמינים הגינקולוגיים נרגעים, כדאי להמשיך בבדיקות תקופתיות.
מה ההבדל בין אי סדירות בווסת רגילה לבין התסמונת?
וסת לא סדירה יכולה לנבוע ממתח, מירידה חדה במסת הגוף, מפעילות גופנית מאומצת, מהפרעה בבלוטת התריס או מעודף פרולקטין. בתסמונת מצטרפים לאי הסדירות סימנים של עודף הורמונים זכריים או מראה אופייני של השחלות, אחרי שנשללו הסיבות האחרות. ההבחנה נעשית בבדיקות דם ובאולטרסאונד שאליהם מפנה הרופא.