דילוגים בפעימות הלב: מתי פעימה מוקדמת היא תמימה ומתי לפנות לקרדיולוג

דילוגים בפעימות הלב הם תחושה שהלב עצר לרגע, דילג על פעימה ואז הכה חזק מהרגיל, לפעמים עם רפרוף קצר בחזה או בגרון. אצל רוב האנשים הסיבה היא פעימה מוקדמת, התכווצות שמגיעה רגע לפני הפעימה הסדירה הבאה, ואחריה הפסקה קצרה שבה הלב מתמלא יותר ומכה חזק יותר. פעימות מוקדמות קיימות כמעט אצל כל אדם בריא, ורובן אינן מורגשות כלל. כדאי לפנות לקרדיולוג כשהדילוגים תכופים, נמשכים שבועות, מלווים בסחרחורת, בכאב בחזה, בקוצר נשימה או בהתעלפות, או כשיש רקע של מחלת לב במשפחה.

מה קורה בלב בזמן דילוג

הלב פועם לפי אות חשמלי שיוצא ממוקד טבעי בעלייה הימנית ועובר דרך הפרוזדורים אל החדרים. לפעמים תא אחר, בפרוזדור או בחדר, יורה אות משלו מוקדם מדי. הלב מתכווץ לפני שהספיק להתמלא, ולכן הפעימה הזאת חלשה ולעיתים אינה מורגשת. אחריה מגיעה הפסקה קצרה שבה המערכת "מתאפסת", הלב מתמלא יותר מהרגיל, והפעימה הבאה חזקה ומורגשת כמכה בחזה. זו הסיבה שרבים מתארים את התופעה כדילוג, אף שהלב לא עצר באמת.

פעימות מוקדמות שמקורן בפרוזדורים ופעימות שמקורן בחדרים מרגישות דומה מבחוץ, אך הן נבדלות ברישום החשמלי, ולכן תיעוד של הדילוג בזמן אמת הוא חלק חשוב מהבירור.

מה מעורר דילוגים

אצל רוב האנשים הדילוגים מתגברים בתקופות מסוימות ונעלמים באחרות, בהתאם לגורמים שמגרים את המערכת החשמלית של הלב:

• קפאין בכמות גדולה, משקאות אנרגיה ואלכוהול, בעיקר בערב.
• מתח נפשי, חרדה ותקופות של עומס.
• חוסר שינה ועייפות מצטברת.
• עישון וחומרים ממריצים, כולל חלק מתרופות ההרזיה ותכשירי הצינון.
• חום, זיהום או התייבשות.
• שינויים הורמונליים, כולל היריון, התקופה שלפני הווסת וגיל המעבר.
• תרופות מסוימות, בהן משאפים לאסתמה ותרופות לבלוטת התריס. אין להפסיק תרופה קבועה בלי להתייעץ עם הרופא.

רבים שמים לב לדילוגים דווקא במנוחה, בשכיבה בלילה או בישיבה שקטה, לא מפני שהם מתרבים אז אלא מפני שאין רעשי רקע שמסיחים את הדעת. זה כשלעצמו סימן מרגיע.

כדאי לנהל במשך שבוע או שבועיים רישום קצר: מתי הופיע הדילוג, מה אכלתם ושתיתם לפני כן, כמה ישנתם ומה היה מצב הרוח. רישום כזה עוזר לזהות גורם מעורר אישי, והוא גם חומר מועיל לשיחה עם הרופא אם הבירור יידרש.

מתי דילוגים הם תמימים

אצל אדם צעיר ובריא, בלי מחלת לב ידועה, דילוגים בודדים שמופיעים מדי פעם, נעלמים במאמץ ואינם מלווים בתסמינים אחרים, נחשבים כמעט תמיד לתופעה שפירה. הם אינם מעידים על לב חלש ואינם מגדילים את הסיכון להתקף לב. במקרים כאלה ההרגעה, הפחתת הגורמים המעוררים ושינה טובה מספיקים לרוב כדי שהתופעה תפחת.

גם כשהדילוגים תמימים, חלק מהאנשים חווים אותם כמטרידים מאוד, ולפעמים נוצר מעגל שבו החרדה מהדילוג מעוררת עוד דילוגים. במצב כזה בירור מסודר שמסתיים בתשובה ברורה הוא בעצמו הטיפול היעיל ביותר.

מתי לפנות לקרדיולוג

יש מצבים שבהם דילוגים מצדיקים בירור, גם כשהם מרגישים "רק מעצבנים". כדאי לקבוע ביקור אצל קרדיולוג פרטי במודיעין כש:

• הדילוגים תכופים, כמה פעמים בדקה או ברצפים ארוכים, ונמשכים שבועות.
• הם מופיעים דווקא במאמץ גופני או מתגברים בו, במקום להיעלם.
• יש לצידם סחרחורת, תחושת עילפון, חולשה פתאומית או אובדן הכרה.
• יש כאב או לחץ בחזה, או קוצר נשימה שלא היה קודם.
• הדופק נעשה מהיר ולא סדיר לפרקי זמן של דקות ויותר.
• ידועה מחלת לב, יתר לחץ דם ממושך או סוכרת.
• קרוב משפחה מדרגה ראשונה מת מוות פתאומי בגיל צעיר או אובחן עם מחלת שריר הלב.
• הדילוגים התחילו אחרי מחלת חום, שינוי בתרופות או לידה.

התעלפות שמופיעה יחד עם דפיקות לב, או כאב בחזה שמלווה בקוצר נשימה ובהזעה, הם מצבים דחופים שמחייבים פנייה מיידית למיון ולא המתנה לתור.

מה בודק הקרדיולוג

הביקור מתחיל בשיחה מפורטת: איך מרגיש הדילוג, מתי הוא מופיע, כמה זמן נמשך, מה מעורר אותו, אילו תרופות ותוספים נוטלים, ומה הרקע הרפואי במשפחה. אחר כך הרופא מודד לחץ דם, מאזין ללב ומבצע רישום אק"ג במנוחה. רישום קצר תופס לפעמים את הפעימה המוקדמת עצמה, ובכל מקרה הוא מראה אם המערכת החשמלית הבסיסית תקינה.

מכיוון שהדילוגים נוטים להופיע דווקא כשלא בודקים, הכלי המרכזי בבירור הוא ניטור ממושך. הרופא מפנה להולטר, מכשיר קטן שמוצמד לגוף ורושם את קצב הלב במשך יממה או כמה ימים, ולעיתים למדבקת ניטור שנלבשת שבוע או יותר. המטופל רושם ביומן מתי הרגיש דילוג, והרופא משווה את התחושה לרישום. כך אפשר לדעת כמה פעימות מוקדמות יש ביממה, מאיפה הן יוצאות והאם יש הפרעת קצב אחרת שמסתתרת מאחורי התחושה.

לפי הצורך הרופא מפנה גם לבדיקות דם, בעיקר לתפקוד בלוטת התריס ולרמות מלחים, ולבדיקת הדמיה של הלב כדי לוודא שהמבנה ותפקוד השריר תקינים. כשהדילוגים מופיעים במאמץ, מבחן מאמץ עוזר לראות איך הלב מגיב לעומס. ההחלטה אילו בדיקות נדרשות תלויה בגיל, בתסמינים ובממצאים הראשוניים, ואצל רבים הבירור מסתיים כבר אחרי ההולטר.

איך מטפלים בדילוגים

כשהבירור תקין, הטיפול העיקרי הוא הסבר והרגעה. ההבנה שהלב בריא ושהתחושה היא פעימה מוקדמת תמימה מפחיתה אצל רבים את התופעה עצמה. לצד זה מומלץ להפחית קפאין ואלכוהול, להסדיר שינה, להפחית עומס ולטפל במתח, ולבדוק עם הרופא תרופות ותוספים שעלולים לעורר דילוגים.

כשהדילוגים תכופים מאוד ומטרידים, הרופא עשוי להציע תרופה שמאטה את קצב הלב ומפחיתה את התחושה. במיעוט מהמקרים, כשמספר הפעימות המוקדמות ביממה גבוה במיוחד או כשהן מגיעות ממוקד אחד ברור ופוגעות בתפקוד הלב, אפשר לשקול צריבה בצנתור של המוקד שמייצר אותן. ההחלטה מתקבלת אחרי בירור מלא ושיחה על התועלת ועל הסיכונים.

כשהבירור מגלה הפרעת קצב אחרת, למשל פרפור פרוזדורים, הטיפול שונה ומכוון למניעת סיבוכים, ואפשר לקרוא על כך במאמר על פרפור פרוזדורים.

למה כדאי לברר ולא לחיות עם זה

רוב הדילוגים תמימים, אך אי אפשר לדעת זאת לפי התחושה בלבד. פעימות מוקדמות תכופות מאוד לאורך שנים עלולות, במקרים נדירים, להחליש את שריר הלב, ואילו הפרעות קצב אחרות שמרגישות כמו דילוג דורשות טיפול משלהן. בירור קצר נותן תשובה ברורה, מאפשר לבחור את הטיפול הנכון, וחוסך שנים של חרדה סביב תחושה שבדרך כלל מתבררת כשפירה.

במרכז EliteMed שבמתחם איילה 360 במודיעין אפשר לקבוע ביקור אצל קרדיולוג מומחה ללא צורך בהפניה. מי שמתלבט למי לפנות תחילה יכול לקרוא על ההבדל בין קרדיולוג לרופא משפחה. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.

שאלות נפוצות

האם דילוגים בפעימות הלב מסוכנים?

אצל רוב האנשים, בעיקר צעירים ובריאים בלי מחלת לב, דילוגים הם פעימות מוקדמות תמימות שאינן מסכנות את הלב. בירור מומלץ כשהם תכופים, מופיעים במאמץ, מלווים בסחרחורת, בכאב בחזה או בהתעלפות, או כשיש מחלת לב ידועה או רקע משפחתי של מוות פתאומי.

למה אני מרגיש את הדילוגים בעיקר בלילה?

בשכיבה ובשקט אין גירויים חיצוניים שמסיחים את הדעת, והדופק איטי יותר, ולכן הפעימה החזקה שאחרי ההפסקה מורגשת היטב. הדילוגים אינם בהכרח רבים יותר בלילה, הם פשוט בולטים יותר. כשהם מעירים משינה או מלווים בתסמינים אחרים, כדאי להיבדק.

מה ההבדל בין דילוגים לפרפור פרוזדורים?

דילוגים הם פעימות בודדות שמגיעות מוקדם מדי על רקע קצב סדיר. בפרפור פרוזדורים הקצב כולו נעשה לא סדיר ולרוב מהיר, לפרקי זמן של דקות, שעות או יותר. ההבדל נקבע ברישום אק"ג או בהולטר, לא לפי התחושה, ולכן תיעוד בזמן התסמינים חשוב.

האם קפה גורם לדילוגים?

קפאין בכמות גדולה מגביר אצל חלק מהאנשים את הפעימות המוקדמות, אבל צריכה מתונה אינה מזיקה לרוב האנשים הבריאים. כדאי להפחית בהדרגה ולבדוק אם יש שינוי. משקאות אנרגיה, שמכילים קפאין וממריצים נוספים בכמות גדולה, מומלץ להימנע מהם כשיש דילוגים.

מה זה הולטר ואיך מתכוננים אליו?

הולטר הוא מכשיר קטן שמוצמד לחזה באמצעות מדבקות ורושם את קצב הלב ברציפות במשך יממה או כמה ימים, בזמן שגרת החיים הרגילה. אין צורך בהכנה מיוחדת, רק להימנע מקרמים על החזה ביום ההתקנה ולנהל יומן קצר של תסמינים ופעילות. הרופא משווה בין היומן לרישום.