סינוסיטיס כרונית: כשהגודש והלחץ בפנים לא עוברים, מה זה פוליפים באף ומתי לפנות לרופא אף אוזן גרון

סינוסיטיס כרונית היא דלקת של רירית הסינוסים, החללים המלאים אוויר שבעצמות הפנים סביב האף והעיניים, שנמשכת שנים עשר שבועות ויותר למרות טיפול. בניגוד לדלקת חריפה שמופיעה אחרי הצטננות ועוברת בתוך שבועות, כאן הרירית נשארת נפוחה ומודלקת, פתחי הניקוז של הסינוסים נסתמים, והתסמינים הופכים לחלק מהשגרה: אף סתום בקביעות, הפרשה סמיכה שנוזלת לגרון, לחץ וכובד בפנים, ירידה בחוש הריח ועייפות. רבים מתרגלים למצב ומטפלים בו בתרסיסים ובאנטיביוטיקה חוזרת בלי שהבעיה נפתרת. כדאי לפנות לרופא אף אוזן גרון כשהתסמינים נמשכים יותר משלושה חודשים, כשחוש הריח נפגע, כשהיו יותר משלושה או ארבעה אירועי סינוסיטיס בשנה, או כשטיפול תרופתי מסודר לא עזר.

מה קורה בסינוסים בדלקת כרונית

הסינוסים מרופדים ברירית שמייצרת ריר ומסיעה אותו באמצעות ריסים זעירים אל פתחי ניקוז קטנים שנפתחים לחלל האף. כשהרירית נפוחה לאורך זמן, הפתחים האלה נחסמים, הריר נאגר, החמצן בחלל יורד, והסביבה מתאימה לדלקת מתמשכת. הדלקת עצמה מגבירה את הנפיחות, וכך נוצר מעגל שקשה לצאת ממנו בלי טיפול שמכוון לשורש הבעיה.

הרפואה מבחינה כיום בין שני סוגים עיקריים: סינוסיטיס כרונית עם פוליפים וסינוסיטיס כרונית בלי פוליפים. פוליפים הם גידולים שפירים, רכים ושקופים של הרירית הנפוחה, שצומחים מתוך הסינוסים אל חלל האף וחוסמים אותו. הם אינם סרטניים, אך הם קשורים לסוג מסוים של דלקת, לעיתים יחד עם אסתמה ורגישות לאספירין, ודורשים גישת טיפול שונה.

מה גורם לסינוסיטיס כרונית

• נזלת אלרגית שאינה מטופלת, שגורמת לנפיחות קבועה של הרירית.
• מבנה אנטומי שמצר את פתחי הניקוז: מחיצה עקומה, קונכיות אף מוגדלות או תאי אוויר שחוסמים את המעבר.
• פוליפים באף.
• אסתמה, שמלווה לעיתים קרובות דלקת כרונית בדרכי הנשימה העליונות.
• רגישות לאספירין ולנוגדי דלקת, שמופיעה יחד עם פוליפים ואסתמה.
• עישון וחשיפה לזיהום אוויר ולאבק תעסוקתי.
• ריפלוקס שמגיע עד לגרון ולאף.
• דלקת שמקורה בשורש שן בלסת העליונה.
• מחלות שפוגעות בריסים או במערכת החיסון, נדירות יותר.

איך מזהים סינוסיטיס כרונית

הסימנים העיקריים הם ארבעה: גודש או חסימה באף, הפרשה סמיכה מהאף או אל הגרון, לחץ או כאב בפנים, וירידה בחוש הריח. לאבחנה נדרשים לפחות שניים מהם למשך שנים עשר שבועות, יחד עם עדות לדלקת בבדיקת האף או בהדמיה. לתסמינים האלה מצטרפים לעיתים קרובות שיעול כרוני, בעיקר בלילה ובבוקר, ריח רע מהפה, כאב ראש עמום, לחץ באוזניים, הפרעות שינה ועייפות שמשפיעה על התפקוד היומי.

ירידה בחוש הריח מאפיינת במיוחד סינוסיטיס עם פוליפים, ולעיתים היא התסמין הראשון ששמים לב אליו, כשהאוכל מאבד טעם. כאב פנים חזק לבדו, בלי גודש ובלי הפרשה, נובע לרוב ממיגרנה או מכאב ראש מסוג אחר ולא מהסינוסים, גם כשהוא מורגש באזור המצח והלחיים.

מה אפשר לעשות בבית

שטיפות אף במי מלח, פעם או פעמיים ביום, הן הטיפול הביתי היעיל ביותר: הן מסלקות ריר והפרשות, מפחיתות נפיחות ומשפרות את פעולת הריסים. משתמשים במים רתוחים ומצוננים או במים מזוקקים בלבד, ושומרים על ניקיון המכשיר. תרסיסי סטרואידים לאף שנמכרים ללא מרשם מפחיתים את הדלקת כשהם משמשים ברציפות, ולא רק בהתקפים. תרסיסים מכווצי כלי דם מקלים לזמן קצר אך גורמים לגודש חוזר כשמשתמשים בהם יותר מכמה ימים, ולכן אינם מתאימים למצב כרוני.

לצד זה חשוב לטפל באלרגיה כשהיא קיימת, להפסיק לעשן, לשמור על לחות באוויר בחורף ולשתות מספיק. כשהצעדים האלה אינם מספיקים אחרי כמה שבועות, הגיע הזמן לבירור.

מתי לפנות לרופא אף אוזן גרון

כדאי לקבוע ביקור אצל רופא אף אוזן גרון פרטי במודיעין במצבים האלה:

• גודש, הפרשה או לחץ בפנים שנמשכים יותר משנים עשר שבועות.
• ירידה או אובדן של חוש הריח, בעיקר כשהוא מתמשך.
• שלושה או ארבעה אירועי סינוסיטיס חריפה בשנה, שכל אחד מהם דורש אנטיביוטיקה.
• טיפול מסודר בשטיפות ובתרסיס סטרואידים במשך שמונה עד שנים עשר שבועות שלא הביא לשיפור.
• חסימה באף בצד אחד בלבד, או דימומים חוזרים מהאף.
• סינוסיטיס לצד אסתמה שאינה מאוזנת או רגישות לאספירין.
• נחירות קבועות, הפרעות שינה או שיעול כרוני שמלווים את הגודש.
• חשד למקור בשן בלסת העליונה.

נפיחות ואודם סביב העין, ראייה כפולה או מטושטשת, כאב ראש חזק פתאומי עם חום גבוה, נוקשות עורף או בלבול הם מצבים דחופים שמחייבים פנייה מיידית למיון.

מה בודק רופא אף אוזן גרון

הביקור מתחיל בשיחה מפורטת על משך התסמינים, אופיים, הטיפולים שנוסו, אלרגיות, אסתמה, עישון ומחלות רקע. אחר כך הרופא בודק את חלל האף, לרוב גם באמצעות אנדוסקופ דק עם מצלמה שמאפשר לראות את פתחי הניקוז, את הרירית ואת הפוליפים אם ישנם, וכן את האוזניים, הלוע והצוואר.

לפי הצורך הרופא מפנה לבדיקת CT של הסינוסים, שמראה את מידת הדלקת בכל סינוס, את המבנה האנטומי ואת החסימות, והיא חיונית לפני כל החלטה על ניתוח. כשיש חשד לאלרגיה, הרופא מפנה לבירור אלרגי, וכשיש אסתמה או רגישות לאספירין הוא משתף רופא ריאות או אלרגולוג. בדיקת תרבית מההפרשה נדרשת רק במקרים מסוימים.

איך מטפלים בסינוסיטיס כרונית

הטיפול התרופתי הוא הבסיס ונמשך זמן רב. הוא כולל שטיפות אף במי מלח בנפח גדול, תרסיס או טיפות סטרואידים לאף בשימוש יומי קבוע, וטיפול באלרגיה כשהיא קיימת. בהתלקחויות עם סימני זיהום חיידקי ניתנת אנטיביוטיקה, לעיתים לתקופה ארוכה מהרגיל. כשיש פוליפים, קורס קצר של סטרואידים דרך הפה מכווץ אותם ומחזיר את הריח, אך ההשפעה זמנית. בשנים האחרונות נוספו למקרים קשים עם פוליפים טיפולים ביולוגיים בזריקות, שמכוונים לדלקת עצמה ומיועדים למי שלא נעזר בניתוח ובטיפול הרגיל.

כשהטיפול התרופתי המלא במשך כמה חודשים אינו מספיק, או כשיש חסימה אנטומית ברורה, עולה לדיון ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים. בניתוח, שנעשה דרך הנחיריים ללא חתכים חיצוניים, מרחיבים את פתחי הניקוז, מסירים פוליפים ורקמה חולה, ולפי הצורך מיישרים מחיצה. הניתוח אינו מרפא את הנטייה לדלקת, אלא פותח את הדרך לשטיפות ולתרסיסים להגיע לכל הסינוסים, ולכן הטיפול התרופתי ממשיך גם אחריו. ההחלטה מתקבלת אחרי CT ושיחה על התועלת, על הסיכונים ועל הציפיות.

למה כדאי לברר ולא להמשיך לסבול

סינוסיטיס כרונית פוגעת באיכות החיים לא פחות ממחלות כרוניות אחרות: שינה גרועה, עייפות, ירידה בריכוז, אובדן הנאה מאוכל וקורסים חוזרים של אנטיביוטיקה. בירור מסודר מאפשר לזהות את הסוג ואת הגורם, להתאים טיפול שמכוון לשורש הבעיה ולא רק לתסמין, ולחסוך שנים של טיפול חלקי. מי שסובל גם משיעול ממושך יכול לקרוא על בירור שיעול כרוני.

במרכז EliteMed שבמתחם איילה 360 במודיעין אפשר לקבוע ביקור אצל רופא אף אוזן גרון מומחה ללא צורך בהפניה. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.

שאלות נפוצות

מה ההבדל בין סינוסיטיס חריפה לכרונית?

סינוסיטיס חריפה מופיעה בדרך כלל אחרי הצטננות, נמשכת עד ארבעה שבועות וחולפת לרוב מעצמה או עם טיפול קצר. סינוסיטיס כרונית נמשכת שנים עשר שבועות ויותר, עם גודש, הפרשה, לחץ בפנים או ירידה בריח, ונובעת מדלקת מתמשכת של הרירית ומחסימת פתחי הניקוז, ולכן הטיפול בה שונה וממושך יותר.

האם פוליפים באף מסוכנים?

פוליפים באף הם גידולים שפירים של רירית נפוחה ואינם סרטניים. הם גורמים לחסימה, לירידה בחוש הריח ולדלקת מתמשכת, ודורשים טיפול ומעקב. פוליפ בצד אחד בלבד, בעיקר עם דימומים, מחייב בירור קפדני יותר אצל רופא אף אוזן גרון כדי לשלול סיבות אחרות.

האם אנטיביוטיקה מרפאת סינוסיטיס כרונית?

לא בדרך כלל. אנטיביוטיקה מטפלת בהתלקחות חיידקית, אבל הבעיה הבסיסית בסינוסיטיס כרונית היא דלקת של הרירית וחסימה של פתחי הניקוז, ולכן הטיפול המרכזי הוא שטיפות אף, סטרואידים לאף וטיפול בגורם, ובמקרים מתאימים ניתוח. קורסים חוזרים של אנטיביוטיקה בלי בירור אינם פותרים את הבעיה.

האם צריך CT לפני הביקור אצל רופא אף אוזן גרון?

לא. הרופא מחליט על הצורך בהדמיה אחרי השיחה ובדיקת האף, ומפנה ל-CT בעיקר כשהטיפול התרופתי לא עזר, כשיש חשד למבנה אנטומי חוסם או לפוליפים, או לפני תכנון ניתוח. כדאי להביא לביקור תוצאות של בדיקות קודמות אם ישנן.

האם הניתוח פותר את הבעיה לתמיד?

ניתוח אנדוסקופי של הסינוסים פותח את פתחי הניקוז ומסיר פוליפים ורקמה חולה, ומשפר במידה ניכרת את התסמינים אצל רוב המנותחים. הוא אינו מבטל את הנטייה לדלקת, ולכן ממשיכים אחריו בשטיפות ובתרסיס סטרואידים ובמעקב. אצל מי שיש לו פוליפים ואסתמה, הפוליפים עלולים לחזור עם השנים ולדרוש טיפול נוסף.