עצירות כרונית היא קושי ביציאות שנמשך שלושה חודשים ויותר: פחות משלוש יציאות בשבוע, צואה קשה ויבשה, מאמץ ניכר, תחושה של ריקון לא מלא או צורך לעזור ביד. בניגוד לעצירות חולפת שמופיעה בנסיעה, אחרי שינוי בתזונה או בתקופת לחץ, כאן הבעיה הופכת לחלק מהשגרה ומשפיעה על התיאבון, על מצב הרוח ועל איכות החיים. רבים מתביישים לדבר על כך ומסתדרים שנים עם משלשלים מהמדף בלי בירור. כדאי לפנות לגסטרואנטרולוג כשהעצירות נמשכת למרות שינוי הרגלים, כשהיא התחילה לאחרונה אחרי גיל חמישים, כשיש דם בצואה, ירידה לא מוסברת במסת הגוף, כאב בטן מתמשך או שינוי פתאומי בהרגלי היציאות.
איך עובד המעי ולמה נוצרת עצירות
המעי הגס סופג מים מתכולת המזון שמגיעה אליו ומקדם אותה בתנועות גל אל פי הטבעת. ככל שהתוכן שוהה בו זמן רב יותר, נספגים ממנו יותר מים והצואה נעשית קשה ויבשה. עצירות נוצרת כשהתנועה איטית מדי, כשרצפת האגן ושרירי פי הטבעת אינם נרפים כראוי ברגע היציאה, או כשיש חסימה מכנית, מצב נדיר יותר. אצל רבים מדובר בשילוב של כמה גורמים, ולכן פתרון אחד אינו עוזר לכולם.
הגורמים השכיחים לעצירות כרונית
- תזונה דלה בסיבים ושתייה מועטה.
- חוסר תנועה, ישיבה ממושכת ושכיבה ממושכת בזמן מחלה.
- דחיית הצורך ביציאה באופן קבוע, בעבודה או מחוץ לבית, שמקהה עם הזמן את הרפלקס הטבעי.
- תרופות: משככי כאבים ממשפחת האופיואידים, תכשירי ברזל, סותרי חומצה עם אלומיניום, חלק מהתרופות ללחץ דם, לדיכאון, לפרקינסון ולאלרגיה. אין להפסיק תרופה קבועה בלי להתייעץ.
- תת פעילות של בלוטת התריס, סוכרת, רמות סידן גבוהות או אשלגן נמוך.
- תסמונת המעי הרגיז מהסוג שבו העצירות שולטת, שבה מצטרפים כאב בטן ונפיחות.
- הפרעה בתפקוד רצפת האגן: השרירים מתכווצים במקום להירפות בזמן הניסיון להתרוקן, לעיתים אחרי לידות או ניתוחים.
- מעבר איטי מולד של המעי, שמופיע לרוב כבר בגיל צעיר.
- מחלות נוירולוגיות, היריון וגיל מבוגר.
- היצרות או גידול במעי, סיבה נדירה אך זו שחשוב לשלול כשיש סימני אזהרה.
מה אפשר לעשות בבית
שינוי הרגלים הוא הבסיס לכל טיפול בעצירות, גם כשנדרשות תרופות:
- להגדיל בהדרגה את כמות הסיבים בתפריט: ירקות, פירות עם קליפה, קטניות, דגנים מלאים, שזיפים מיובשים וזרעי פשתן טחונים. הגדלה מהירה מדי גורמת לגזים ולנפיחות.
- לשתות מספיק לאורך היום. סיבים ללא נוזלים מחמירים את העצירות.
- לזוז: הליכה יומית של חצי שעה מאיצה את תנועת המעי.
- לקבוע זמן קבוע ליציאה, רצוי בבוקר אחרי ארוחה, כשהרפלקס הטבעי חזק ביותר, ולא למהר.
- לא לדחות את הצורך כשהוא מופיע.
- לשבת נכון: הדום קטן מתחת לרגליים שמרים את הברכיים מעל גובה הירכיים מיישר את זווית המעי ומקל על הריקון.
- להימנע ממאמץ ממושך ומעצירת נשימה, שפוגעים ברצפת האגן ומעודדים טחורים.
כשההרגלים האלה נשמרים במשך שלושה עד ארבעה שבועות ואין שיפור, זה הזמן להתייעץ ולא להגדיל לבד את מינון המשלשלים.
חשוב גם לשים לב למה שקורה סביב היציאה: מתח, מיהור, שירותים לא נוחים מחוץ לבית ושינה לא סדירה משפיעים על המעי יותר ממה שנדמה. המעי מגיב לשגרה, ולכן שעות שינה וארוחות קבועות הן חלק מהטיפול, לא תוספת שולית. גם שינוי בתוסף או בתרופה שהתחיל בסמוך להופעת העצירות ראוי לבדיקה.
מתי לפנות לגסטרואנטרולוג
כדאי לקבוע ביקור אצל גסטרואנטרולוג פרטי במודיעין במצבים האלה:
- עצירות שנמשכת יותר משלושה חודשים למרות שינוי הרגלים.
- עצירות שהתחילה לאחרונה, בלי סיבה ברורה, בעיקר אחרי גיל חמישים.
- דם בצואה או על נייר הטואלט, גם כשחושבים שמדובר בטחורים.
- ירידה לא מוסברת במסת הגוף או אובדן תיאבון.
- כאב בטן מתמשך או נפיחות שמתגברת לאורך היום.
- שינוי פתאומי בעובי הצואה או חילופין בין עצירות לשלשול.
- תחושה קבועה של חסימה או ריקון לא מלא, או צורך לעזור ביד.
- אנמיה שהתגלתה בבדיקות דם.
- היסטוריה משפחתית של סרטן המעי הגס או של מחלת מעי דלקתית.
- תלות במשלשלים: הצורך במינון עולה והולך כדי להגיע ליציאה.
חוסר יכולת להוציא צואה או גזים יחד עם כאב בטן חזק, בטן נפוחה וקשה והקאות הוא מצב דחוף שמחייב פנייה מיידית למיון.
מה בודק הגסטרואנטרולוג
הביקור מתחיל בשיחה מפורטת: מתי התחילה העצירות, איך נראות היציאות, האם יש מאמץ או תחושת חסימה, מה התפריט והפעילות, אילו תרופות ותוספים נלקחים, ומה הרקע הרפואי והמשפחתי. יומן יציאות של שבועיים שמתעד תדירות, מרקם ותסמינים נלווים עוזר מאוד. הרופא בודק את הבטן ולעיתים את אזור פי הטבעת, כדי להעריך את טונוס השרירים ואת תפקוד רצפת האגן.
לפי הצורך הרופא מפנה לבדיקות דם, בהן ספירת דם, תפקוד בלוטת התריס, סידן וסוכר. כשיש סימני אזהרה, כשהעצירות חדשה אחרי גיל חמישים או כשיש היסטוריה משפחתית, הרופא מפנה לקולונוסקופיה, שבה נבדק המעי הגס כולו מבפנים ונשללים היצרות, פוליפים או גידול. במקרים עמידים לטיפול קיימות בדיקות ייעודיות שמודדות את מהירות המעבר במעי ואת תפקוד שרירי רצפת האגן, והן קובעות את סוג הטיפול.
איך מטפלים בעצירות כרונית
אחרי שינוי ההרגלים, השלב הבא הוא תוספי סיבים או משלשלים אוסמוטיים, שמושכים מים אל המעי ומרככים את הצואה. אלה בטוחים לשימוש ממושך ואינם יוצרים תלות, בניגוד למשלשלים מגרים שמתאימים לשימוש קצר בלבד. כשאלה אינם מספיקים, קיימות תרופות במרשם שמגבירות הפרשת נוזלים במעי או מאיצות את תנועתו, והרופא מתאים אותן לפי סוג העצירות.
כשהבירור מגלה הפרעה בתפקוד רצפת האגן, התרופות עוזרות מעט, והטיפול היעיל הוא אימון מחדש של השרירים באמצעות פיזיותרפיה ייעודית לרצפת האגן ומשוב ביולוגי. כשהעצירות היא תוצאה של תרופה, הרופא בוחן יחד עם הרופא המטפל חלופה או טיפול מונע. ניתוח נדיר מאוד ושמור למקרים חריגים של חסימה או של מעבר איטי קיצוני.
למה כדאי לברר ולא להסתפק במשלשלים
עצירות ממושכת גוררת טחורים, פיסורות וצניחה של רצפת האגן, ומשלשלים מגרים לאורך שנים מקהים את תגובת המעי. חשוב מכך, עצירות חדשה או סימני אזהרה הם לעיתים האות הראשון למחלה שחשוב לגלות מוקדם. בירור מסודר מזהה את סוג העצירות, מתאים לה טיפול ממוקד, וחוסך שנים של ניסוי וטעייה. מי שסובל גם מכאבי בטן ומנפיחות יכול לקרוא על תסמונת המעי הרגיז.
במרכז EliteMed שבמתחם איילה 360 במודיעין אפשר לקבוע ביקור אצל גסטרואנטרולוג מומחה ללא צורך בהפניה. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.
שאלות נפוצות
כמה יציאות בשבוע נחשבות תקינות?
הטווח התקין רחב, בין שלוש יציאות ביום לשלוש בשבוע. עצירות מוגדרת לא רק לפי התדירות אלא גם לפי מרקם הצואה, המאמץ ותחושת הריקון. מי שיש לו פחות משלוש יציאות בשבוע עם צואה קשה ומאמץ במשך שלושה חודשים ויותר סובל מעצירות כרונית וראוי לבירור.
האם משלשלים מהמדף מסוכנים לשימוש יומי?
תוספי סיבים ומשלשלים אוסמוטיים בטוחים לשימוש ממושך בהתייעצות עם רופא. משלשלים מגרים, שגורמים לכיווץ המעי, מיועדים לשימוש קצר, ושימוש יומי בהם לאורך שנים עלול להקהות את תגובת המעי ולהגביר את התלות. כשנדרש משלשל כל יום, זה סימן לבירור ולא להגדלת המינון.
האם עצירות יכולה להיות סימן למחלה חמורה?
ברוב המקרים לא, אבל עצירות שהתחילה לאחרונה אחרי גיל חמישים, או עצירות עם דם בצואה, ירידה במסת הגוף, אנמיה או כאב בטן מתמשך, יכולה להיות סימן ראשון להיצרות או לגידול במעי, ולכן במצבים האלה הרופא מפנה לקולונוסקופיה. גילוי מוקדם משנה את התמונה, ולכן אין לדחות את הבירור.
מה זו הפרעה בתפקוד רצפת האגן ואיך מטפלים בה?
זהו מצב שבו שרירי רצפת האגן ופי הטבעת מתכווצים במקום להירפות בזמן הניסיון להתרוקן, ולכן הצואה אינה יוצאת למרות מאמץ, גם כשהיא רכה. האבחנה נעשית בבדיקה גופנית ובבדיקות ייעודיות, והטיפול היעיל הוא פיזיותרפיה לרצפת האגן עם משוב ביולוגי, שמלמדת את השרירים לפעול נכון.
האם תרופות קבועות יכולות לגרום לעצירות?
כן, זו אחת הסיבות השכיחות אצל מבוגרים. משככי כאבים חזקים, תכשירי ברזל, חלק מהתרופות ללחץ דם, לדיכאון, לאלרגיה ולפרקינסון מאטים את המעי. אין להפסיק תרופה לבד, אבל כדאי להביא לרופא רשימה מלאה של התרופות והתוספים, כדי שיבחן חלופה או יוסיף טיפול מונע.