מחסור בוויטמין D הוא אחד הממצאים השכיחים ביותר בבדיקות דם שגרתיות בישראל, למרות השמש. הוויטמין, שהוא למעשה הורמון שהגוף מייצר בעור בחשיפה לשמש, אחראי לספיגת הסידן מהמעי ולבניית עצם תקינה, ומשפיע גם על כוח השרירים ועל היציבות. אצל רוב האנשים המחסור קל, אינו גורם לתסמינים ונפתר בתוסף פשוט. אבל כשהמחסור עמוק או חוזר למרות טיפול, כשהוא מלווה בכאבי עצמות, בחולשת שרירים או בשבר שנגרם מנפילה קלה, או כשיש סיבה לחשוב שספיגה, כליות או בלוטות אחרות מעורבות, הוא מצדיק בירור אצל אנדוקרינולוג כחלק מהערכה רחבה של בריאות העצם.
מה עושה ויטמין D בגוף
הוויטמין נוצר בעור מחשיפה לקרני השמש, ובמידה קטנה יותר מגיע מהמזון: דגים שמנים, חלמון ביצה ומזונות מועשרים. בכבד ובכליות הוא עובר שני שלבי עיבוד עד שהוא הופך להורמון פעיל. ההורמון הפעיל מגביר את ספיגת הסידן והזרחן מהמעי ומאפשר להם להיבנות לתוך העצם. כשחסר ויטמין D, הגוף סופג פחות סידן, בלוטות יותרת התריס מגבירות את פעילותן כדי לשמור על רמת סידן תקינה בדם, והן עושות זאת על ידי משיכת סידן מהעצם. כך, לאורך זמן, העצם נחלשת גם כשרמת הסידן בדם נראית תקינה.
הוויטמין פועל גם על השריר: מחסור עמוק גורם לחולשה בשרירי הירכיים והכתפיים, לקושי לקום מכיסא ולעלות מדרגות, ואצל מבוגרים לנטייה לנפילות, שהן הגורם העיקרי לשברים.
מי נמצא בסיכון למחסור
- מי ששוהה רוב היום בבית או במשרד, או מתלבש בלבוש מכסה.
- מי שמקפיד על קרם הגנה, שחוסם גם את ייצור הוויטמין בעור.
- בעלי עור כהה, שמייצר פחות ויטמין באותה חשיפה.
- אנשים עם עודף במסת הגוף, שאצלם הוויטמין נאגר ברקמת השומן וזמין פחות.
- מבוגרים מעל גיל שישים וחמש, שעורם מייצר פחות.
- נשים בהיריון ומניקות, ותינוקות יונקים.
- מי שסובל ממחלות ספיגה כמו צליאק, קרוהן או אחרי ניתוח לקיצור קיבה.
- מי שחי עם מחלת כליות או כבד, או נוטל תרופות מסוימות, בהן נוגדי פרכוסים וסטרואידים לאורך זמן.
איך מרגיש מחסור בוויטמין D
מחסור קל עד בינוני אינו מורגש כלל ומתגלה בבדיקת דם. מחסור עמוק וממושך עשוי להתבטא בעייפות, בכאבים עמומים בעצמות, בעיקר בגב התחתון, באגן ובירכיים, בחולשת שרירים, בהתכווצויות ובמצב רוח ירוד. אצל ילדים מחסור קשה גורם לרככת, ואצל מבוגרים לריכוך של העצם שנקרא אוסטאומלציה, מצב שבו העצם נבנית ללא מספיק מינרלים והופכת כואבת וחלשה.
חשוב לדעת שהתסמינים האלה אינם ייחודיים, ורבים מהם נובעים מסיבות אחרות. לכן תוסף ויטמין D אינו תחליף לבירור של עייפות או כאב ממושכים, גם כשהרמה בדם נמוכה. אם התסמינים נמשכים אחרי שהרמה חזרה לטווח מספק, יש לחפש את הסיבה במקום אחר, ולא להמשיך להעלות את מינון התוסף.
מה אומרת התוצאה בבדיקת הדם
הבדיקה המקובלת מודדת את צורת האגירה של הוויטמין בדם. התוצאה מחולקת לשלושה טווחים: מחסור, רמה גבולית ורמה מספקת, והגבולות המדויקים משתנים מעט בין מעבדות והנחיות. אין יתרון מוכח ברמות גבוהות במיוחד, ועודף ממושך מתוספים במינון גבוה מאוד עלול לגרום לרמות סידן גבוהות ולאבנים בכליות. לכן המטרה היא טווח מספק ולא "כמה שיותר".
כשהרמה נמוכה, הרופא בודק לרוב גם סידן, זרחן, תפקוד כליות ולעיתים את ההורמון של בלוטות יותרת התריס. שילוב של ויטמין D נמוך עם סידן גבוה, או עם הורמון יותרת התריס גבוה שאינו יורד אחרי השלמת החסר, הוא הסימן שמעביר את הבירור לאנדוקרינולוג.
מתי לפנות לאנדוקרינולוג
ברוב המקרים רופא המשפחה מטפל במחסור בוויטמין D. כדאי לקבוע ביקור אצל אנדוקרינולוג פרטי במודיעין במצבים האלה:
- מחסור עמוק שאינו משתפר, או חוזר שוב ושוב, למרות תוסף במינון מתאים ובהתמדה.
- מחסור יחד עם רמת סידן חריגה בדם, גבוהה או נמוכה.
- הורמון יותרת התריס גבוה שנשאר גבוה גם אחרי השלמת החסר.
- שבר שנגרם מנפילה מגובה עמידה או מחבלה קלה, בכל גיל.
- כאבי עצמות מתמשכים או חולשת שרירים שמקשה לקום ולעלות מדרגות.
- אוסטאופורוזיס שאובחן בבדיקת צפיפות עצם, בעיקר אצל גברים או אצל נשים לפני גיל המעבר.
- מחלת ספיגה, מחלת כליות או כבד, או טיפול ממושך בסטרואידים.
- ירידה בגובה של יותר משלושה סנטימטרים או התכופפות של הגב העליון.
- היסטוריה משפחתית של שברי ירך או של אוסטאופורוזיס מוקדם.
מה בודק האנדוקרינולוג
הביקור מתחיל בשיחה: תוצאות בדיקות קודמות, תוספים ותרופות, הרגלי חשיפה לשמש ותזונה, מחלות רקע, שברים בעבר, מצב הווסת אצל נשים והיסטוריה משפחתית. הרופא בודק את הגובה ואת היציבה, את כוח השרירים ואת היציבות, ומחפש סימנים למחלות שמשפיעות על העצם.
לפי הצורך הרופא מפנה לבדיקות דם רחבות יותר, בהן תפקוד כליות וכבד, הורמון יותרת התריס, סמני בניית עצם ופירוקה, תפקוד בלוטת התריס, הורמוני מין וסמנים לצליאק. כשיש חשד לפגיעה בעצם, הרופא מפנה לבדיקת צפיפות עצם ולצילומי עמוד שדרה לפי הצורך. מטרת הבירור היא לענות על שתי שאלות: למה הוויטמין נמוך, והאם העצם כבר נפגעה.
איך מטפלים במחסור ובעצם
הטיפול הבסיסי הוא תוסף ויטמין D, במינון יומי או שבועי שהרופא קובע לפי עומק המחסור, מסת הגוף ומחלות הרקע. במחסור עמוק ניתן בשלב הראשון מינון העמסה, ואחריו מינון אחזקה ממושך, כי המחסור נוטה לחזור כשמפסיקים. בדיקת דם חוזרת נעשית בדרך כלל אחרי שלושה חודשים. במחלות ספיגה או כליות ייתכן צורך בצורות מיוחדות של הוויטמין או במינונים גבוהים יותר במעקב צמוד.
לצד התוסף חשובה צריכת סידן מספקת מהמזון ובמידת הצורך מתוסף, פעילות גופנית נושאת מסה כמו הליכה וחיזוק שרירים, הפסקת עישון והגבלת אלכוהול. כשאובחנה אוסטאופורוזיס, ויטמין D וסידן הם רק הבסיס, והרופא מתאים טיפול תרופתי ייעודי שמחזק את העצם ומפחית את הסיכון לשברים, ועוקב אחרי יעילותו לאורך שנים.
למה חשוב לא להסתפק בתוסף בלבד
ויטמין D נמוך הוא לעיתים הקצה הגלוי של בעיה רחבה יותר: בלוטת יותרת תריס פעילה מדי, מחלת ספיגה שלא אובחנה, או אוסטאופורוזיס שמתקדם בשקט עד השבר הראשון. בירור מסודר במקרים המתאימים מזהה את הסיבה, מונע שברים ומטפל בעצם לפני שנגרם נזק בלתי הפיך. מי שרוצה להבין מתי נדרשת בדיקת צפיפות עצם יכול לקרוא על אוסטאופורוזיס ובדיקת DEXA.
במרכז EliteMed שבמתחם איילה 360 במודיעין אפשר לקבוע ביקור אצל אנדוקרינולוג מומחה ללא צורך בהפניה. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא.
שאלות נפוצות
למה יש מחסור בוויטמין D בישראל, מדינה שטופת שמש?
כי רוב האנשים שוהים בשעות האור בתוך מבנים, מתלבשים בלבוש מכסה או משתמשים בקרם הגנה, שכולם מפחיתים את ייצור הוויטמין בעור. גם עור כהה, גיל מבוגר ועודף במסת הגוף מפחיתים את הייצור ואת הזמינות. לכן המחסור שכיח גם במדינות חמות.
האם אפשר לקחת ויטמין D בלי בדיקת דם?
תוסף במינון יומי מתון נחשב בטוח לרוב האנשים הבריאים, אבל כדאי לבדוק את הרמה לפני שמתחילים מינון גבוה, ולחזור על הבדיקה אחרי כמה חודשים. מינונים גבוהים מאוד לאורך זמן עלולים לגרום לעודף סידן ולאבנים בכליות, ולכן אין ליטול אותם בלי מעקב רופא.
כמה זמן לוקח לתקן מחסור בוויטמין D?
עם מינון מתאים הרמה בדם עולה לטווח מספק בדרך כלל בתוך שלושה חודשים, ואז עוברים למינון אחזקה. השיפור בכוח השרירים ובכאבי העצמות, כשהם נובעים מהמחסור, מורגש לאורך כמה חודשים. העצם עצמה מתחזקת לאט יותר, ולכן ההתמדה חשובה.
האם ויטמין D נמוך אומר שיש לי אוסטאופורוזיס?
לא. מחסור בוויטמין D הוא גורם סיכון לעצם חלשה, אבל אוסטאופורוזיס מאובחנת רק בבדיקת צפיפות עצם או לאחר שבר אופייני. מי שיש לו מחסור יחד עם גורמי סיכון נוספים, כמו גיל מעבר מוקדם, טיפול בסטרואידים, שבר קודם או היסטוריה משפחתית, מופנה לבדיקת צפיפות עצם לפי שיקול הרופא.
מתי מספיק רופא משפחה ומתי צריך אנדוקרינולוג?
מחסור קל עד בינוני אצל אדם בריא מטופל היטב אצל רופא המשפחה בתוסף ובבדיקה חוזרת. אנדוקרינולוג נדרש כשהמחסור עמוק או חוזר למרות טיפול, כשיש הפרעה ברמות הסידן או בהורמון יותרת התריס, אחרי שבר מנפילה קלה, כשיש מחלת ספיגה או כליות, או כשאובחנה אוסטאופורוזיס שדורשת טיפול ומעקב.