נימול וצריבה בכפות הרגליים: מה זו נוירופתיה פריפרית ואיך מבררים

נימול, צריבה או תחושת "גרב" בשתי כפות הרגליים שנמשכים שבועות, מחמירים בלילה ומטפסים בהדרגה למעלה, הם התמונה האופיינית של נוירופתיה פריפרית: פגיעה בעצבים ההיקפיים הארוכים של הגוף. הסיבות השכיחות הן סוכרת, חסר בוויטמין B12, תרופות מסוימות ואלכוהול, וברוב המקרים אפשר לזהות אותן בבדיקות דם ובבדיקת הולכה עצבית. הבירור מתחיל אצל נוירולוג, והוא שמחליט על המשך.

מה זו נוירופתיה פריפרית ולמה היא מתחילה דווקא ברגליים

העצבים ההיקפיים הם הכבלים שמחברים את חוט השדרה לעור, לשרירים ולאיברים. הם מעבירים תחושה מהגוף למוח ופקודות תנועה מהמוח לשרירים. כשסיבי העצב האלה נפגעים, אם במעטפת המבודדת שלהם ואם בסיב עצמו, האותות מתעוותים: תחושות מופיעות בלי גירוי חיצוני, כמו נימול וצריבה, ומנגד תחושות אמיתיות, כמו חום או מגע, נקלטות פחות.

ברוב סוגי הנוירופתיה נפגעים תחילה הסיבים הארוכים ביותר, ולכן התסמינים מתחילים בקצות האצבעות של הרגליים ומתקדמים בהדרגה למעלה, ורק בשלב מאוחר יותר מופיעים בידיים. זו הסיבה שהתלונה הראשונה היא כמעט תמיד "כפות הרגליים נרדמות" או "כמו שאני הולך על צמר גפן". הדפוס הסימטרי הזה, שתי הרגליים באותה מידה, הוא רמז חשוב לרופא שמדובר בתהליך כללי ולא בלחץ מקומי על עצב אחד.

לצד הפרעות התחושה, נוירופתיה יכולה לפגוע גם בסיבי התנועה ולגרום לחולשה בכפות הרגליים ולנפילות, ובסיבים האוטונומיים, שאחראים על לחץ הדם, ההזעה והעיכול. סחרחורת בקימה, הזעה לא סדירה ובעיות במעיים אצל מי שיש לו נימול ברגליים הן תסמינים שכדאי לספר עליהם לנוירולוג, גם אם נראה שאינם קשורים.

הסיבות השכיחות: מה בדרך כלל עומד מאחורי הנימול

הסיבה השכיחה ביותר בישראל וברוב העולם היא סוכרת, ובעיקר סוכרת שאינה מאוזנת לאורך שנים. רמות סוכר גבוהות פוגעות בכלי הדם הזעירים שמזינים את העצבים ובעצבים עצמם, וגם מצב של טרום-סוכרת יכול להתבטא בנוירופתיה. חלק מהמטופלים מגלים את הסוכרת דווקא דרך בירור של נימול ברגליים. מי שכבר מאובחן יכול לקרוא על הטיפול בסוכרת ואיזון הסוכר, שהוא הבסיס לעצירת ההתקדמות.

סיבה שכיחה שנייה, ולעיתים מוחמצת, היא חסר בוויטמין B12. הוא נפוץ אצל צמחונים וטבעונים, אצל מי שנוטלים לאורך שנים תרופות להפחתת חומצה בקיבה או תרופות מסוימות לסוכרת, אצל מבוגרים עם ספיגה ירודה ואצל מי שעברו ניתוח בקיבה. תרופות נוספות שידועות כפוגעות בעצבים כוללות חלק מהטיפולים הכימותרפיים ואנטיביוטיקות מסוימות. גם צריכת אלכוהול קבועה, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלות כליה ומחלות אוטואימוניות נמנות עם הסיבות המקובלות.

בחלק לא קטן מהמקרים, גם אחרי בירור מלא, לא נמצאת סיבה ברורה, ואז מדובר בנוירופתיה "אידיופתית", שכיחה יותר בגיל מבוגר ומתקדמת לרוב באיטיות. גם במצב זה יש ערך לבירור, מפני שהוא שולל סיבות שניתן לטפל בהן, ומאפשר לתכנן טיפול בתסמינים ומעקב. ההחלטה איזה בדיקות נדרשות היא של הרופא הבודק לפי התמונה הקלינית.

מה הנוירולוג בודק בביקור

הביקור מתחיל בשיחה מפורטת: מתי התחילו התסמינים, האם הם סימטריים, מה מחמיר ומה מקל, אילו מחלות רקע ותרופות יש, מה הרגלי התזונה והשתייה, והאם יש במשפחה מישהו עם תסמינים דומים. אחריה מתבצעת בדיקה נוירולוגית שמתמקדת בגפיים התחתונות: הרופא בודק תחושת מגע קל, דקירה, רעד (ויברציה) באמצעות מזלג כוונון, תחושת מיקום של הבוהן, רפלקסים בקרסול ובברך, כוח שרירי כף הרגל וההליכה, כולל הליכה על העקבים ועל קצות האצבעות.

הבדיקה הזו מספיקה ברוב המקרים כדי לקבוע אם מדובר בנוירופתיה, מה הדפוס שלה ואילו סיבי עצב נפגעו. אבחון נוירולוגי מלא מתואר בהרחבה במאמר מה כולל אבחון נוירולוגי ומתי הוא נדרש. בסיום הבדיקה הרופא מחליט אילו בדיקות משלימות נדרשות כדי למצוא את הסיבה ולדרג את החומרה.

בדיקות דם ובדיקת הולכה עצבית: מה מחפשים

בדיקות הדם הן השלב הראשון, והן מזהות את הסיבות השכיחות שניתן לטפל בהן. בדיקת ההולכה העצבית מוסיפה מידע על סוג הפגיעה: האם נפגעה המעטפת של העצב או הסיב עצמו, האם הפגיעה סימטרית, ומה חומרתה. חשוב לדעת שבדיקה תקינה אינה שוללת נוירופתיה של סיבים קטנים, שגורמת בעיקר לצריבה ולכאב, והרופא עלול להשתמש בבדיקות אחרות במקרים כאלה, לפי שיקולו.

מתי לפנות לנוירולוג ומתי זה דחוף

נימול חולף אחרי ישיבה ממושכת או נעליים צרות אינו סיבה לדאגה. פנייה לנוירולוג מומלצת כשהתסמינים נמשכים יותר משבועות אחדים, מופיעים בשתי הרגליים, מפריעים לשינה או להליכה, או כשיש גורם סיכון ידוע כמו סוכרת. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף הערכה של רופא. ההחלטה על הבירור ועל הטיפול היא של הרופא הבודק.

• תחושת נימול, צריבה או "גרב" בשתי כפות הרגליים שנמשכת מעל כמה שבועות.
• ירידה בתחושה שמתבטאת בכך שלא מרגישים פצע, שלפוחית או מים חמים מדי.
• חולשה בכף הרגל, מעידות חוזרות או קושי לעמוד על קצות האצבעות.
• נימול שמתקדם בקצב ניכר לאורך השוק או שמופיע גם בידיים.
• פצע בכף הרגל שאינו נרפא, במיוחד אצל מי שיש לו סוכרת.

יש מצבים שמחייבים פנייה מיידית למיון ולא תור במרפאה: חולשה שמתקדמת במהירות בתוך ימים ועולה מהרגליים למעלה, קושי פתאומי בהליכה או בנשימה, נימול באזור המפשעה עם קושי בשליטה על השתן או הצואה, וכן נימול או חולשה פתאומיים בצד אחד בלבד של הגוף, שעלולים להעיד על אירוע מוחי. במקרים אלה אין לחכות.

טיפול ושמירה על הרגליים ביום-יום

הטיפול בנוירופתיה נחלק לשניים: טיפול בסיבה וטיפול בתסמינים. כשנמצאת סיבה, איזון הסוכר, השלמת חסר ב-B12, הפסקת תרופה פוגעת בהתייעצות עם הרופא או הפסקת אלכוהול, עוצרים ברוב המקרים את ההתקדמות ולעיתים מאפשרים שיפור הדרגתי. לכאב ולצריבה יש תרופות ייעודיות, שאינן משככי כאבים רגילים, וכן טיפולים מקומיים. הבחירה ביניהן והמינון נקבעים על ידי הרופא, ולעיתים נדרשים כמה ניסיונות.

לצד הטיפול, שמירה יומיומית על הרגליים חשובה במיוחד, מפני שכשהתחושה ירודה, פצע קטן עלול להפוך לזיהום בלי שמרגישים. מומלץ לבדוק את כפות הרגליים בכל ערב, כולל בין האצבעות ובעזרת מראה בכף הרגל, לנעול נעליים סגורות ונוחות גם בבית, לבדוק את טמפרטורת המים ביד לפני רחצה, לגזור ציפורניים ישר ולפנות לרופא על כל פצע שאינו נרפא בתוך ימים. פעילות גופנית סדירה משפרת את זרימת הדם ואת היציבות, ומפחיתה נפילות.

לסיכום: נימול קבוע ברגליים מצדיק בירור, לא הסתגלות

נוירופתיה פריפרית היא מצב שכיח שמתחיל בשקט, בנימול ובצריבה בכפות הרגליים, ורבים מסתגלים אליו במקום לברר אותו. הבירור פשוט יחסית: שיחה, בדיקה נוירולוגית ממוקדת, בדיקות דם ולעיתים בדיקת הולכה עצבית, והוא מזהה ברוב המקרים סיבה שניתן לטפל בה או לפחות לעצור את התקדמותה. הדגלים האדומים שתוארו כאן מחייבים מיון; כל שאר המקרים מקומם בתור מוקדם למרפאה.

מי שמחפש נוירולוג פרטי במודיעין לבירור של נימול, צריבה או חשד לנוירופתיה פריפרית, יכול לפנות למרכז EliteMed במתחם איילה 360 במודיעין, שבו פועלים רופאים בכירים מבתי החולים, ללא צורך בהפניה. בסיום הביקור מתקבל סיכום רפואי מסודר להמשך המעקב אצל רופא המשפחה, וההחזר נעשה לפי תנאי הפוליסה או השב"ן.

שאלות נפוצות

האם נוירופתיה פריפרית הפיכה?

זה תלוי בסיבה ובשלב. כשמזהים סיבה שניתן לטפל בה, כמו חסר ב-B12, סוכרת לא מאוזנת או תרופה פוגעת, עצירת הגורם מונעת ברוב המקרים החמרה, ואצל חלק מהמטופלים יש שיפור הדרגתי לאורך חודשים. סיבי עצב מתחדשים לאט, ולכן ככל שהבירור מוקדם יותר, הסיכוי לשמור על התחושה גדול יותר. הרופא הבודק יסביר מה סביר לצפות.

האם נימול ברגליים תמיד אומר סוכרת?

לא. סוכרת היא הסיבה השכיחה ביותר, אבל חסר בוויטמין B12, תרופות, אלכוהול, תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלות כליה וסיבות חיסוניות גורמים לתמונה דומה, ובחלק מהמקרים לא נמצאת סיבה כלל. לכן הבירור כולל בדיקות דם רחבות ולא רק סוכר. גם מי שאין לו סוכרת ידועה זכאי לבירור, והרופא מחליט אילו בדיקות נדרשות.

האם חייבים לעשות בדיקת EMG כדי לאבחן נוירופתיה?

לא בכל מקרה. כשהתמונה הקלינית אופיינית והסיבה ברורה, למשל סוכרת ממושכת, הרופא עשוי להסתפק בבדיקה הנוירולוגית ובבדיקות דם. בדיקת הולכה עצבית נדרשת כשרוצים לקבוע את סוג הפגיעה וחומרתה, כשהתמונה אינה סימטרית, כשיש חולשה או כשהסיבה אינה ברורה. ההחלטה אם לבצע אותה ומתי היא של הנוירולוג, לפי הממצאים בבדיקה ובבדיקות הדם.

מה כדאי להביא לביקור אצל נוירולוג בגלל נימול ברגליים?

רשימת תרופות מלאה, כולל תוספים ותרופות ללא מרשם, תוצאות בדיקות דם מהשנה האחרונה, סיכומים רפואיים של מחלות רקע, ותיאור קצר של מועד תחילת התסמינים והתקדמותם. כדאי גם לרשום מראש מה מחמיר ומה מקל. במרכז EliteMed אין צורך בהפניה, ובסיום מתקבל סיכום רפואי מסודר להמשך המעקב, המוכר לצורך החזר לפי תנאי הפוליסה או השב"ן.