כאב ברגליים בהליכה שנעלם במנוחה: מה זו צליעה לסירוגין ואיך מבררים

כאב, התכווצות או עייפות בשוק, בירך או בישבן שמופיעים אחרי מרחק הליכה קבוע ונעלמים תוך דקות של עמידה במקום, נקראים צליעה לסירוגין. זהו התסמין האופייני של מחלת כלי דם היקפית: היצרות בעורקי הרגליים שמגבילה את אספקת הדם לשרירים במאמץ. הבירור פשוט יחסית ומתחיל בבדיקת ABI ובדופלקס, והטיפול ברוב המקרים מתחיל בהליכה מודרכת ובאיזון גורמי הסיכון.

מה זו צליעה לסירוגין ולמה הכאב נעלם במנוחה

במנוחה השרירים ברגל זקוקים למעט דם, ועורק מוצר עדיין מספק אותו. בהליכה הדרישה לחמצן עולה פי כמה, וכשהעורק אינו מסוגל להעביר את הכמות הנדרשת, השריר עובר לעבודה ללא מספיק חמצן ומצטברים בו חומרים שגורמים לכאב ולהתכווצות. ברגע שעוצרים, הדרישה יורדת, הזרימה משיגה את הפער והכאב חולף. מכאן הדפוס הקבוע: מרחק דומה בכל פעם, הקלה במנוחה גם בלי לשבת, וחזרה של הכאב באותו מרחק.

מיקום הכאב מרמז על מיקום ההיצרות: כאב בשוק קשור לרוב להיצרות בעורק הירך, כאב בירך או בישבן להיצרות בעורקי האגן. עלייה במדרגות או הליכה מהירה מקצרות את המרחק שבו הכאב מופיע. אנשים רבים מייחסים את התסמין לגיל, לגב או למפרקים, ומצמצמים בהדרגה את ההליכה בלי לשים לב, ולכן חשוב לשאול על כך במפורש.

הסיבה השכיחה להיצרות היא טרשת עורקים, אותו תהליך שגורם למחלת לב כלילית ולאירועים מוחיים. לכן צליעה לסירוגין אינה רק בעיה של הרגליים: היא סימן לכך שכלי הדם בכל הגוף עלולים להיות פגועים, וזו אחת הסיבות החשובות לברר אותה.

גורמי סיכון ומי צריך להיות ערני במיוחד

גורמי הסיכון למחלת כלי דם היקפית זהים לאלה של טרשת עורקים בכלל: עישון, שהוא הגורם הבולט ביותר, סוכרת, לחץ דם גבוה, כולסטרול גבוה, גיל מתקדם, אי-ספיקת כליות והיסטוריה משפחתית של מחלת לב או כלי דם. ככל שמצטברים יותר גורמים, כך גדל הסיכון, וככל שהמחלה מתגלה מוקדם, כך יש יותר מה לעשות.

לחולי סוכרת יש חשיבות מיוחדת: המחלה פוגעת גם בעורקים הקטנים בשוק ובכף הרגל וגם בעצבים, ולכן הכאב האופייני עלול להיות מעומעם או להיעדר, והסימן הראשון עלול להיות פצע בכף הרגל שאינו מתרפא. השילוב של זרימה ירודה, אובדן תחושה ופצע הוא הבסיס לרגל הסוכרתית, ומי שמטופל במעקב סוכרת צריך לוודא שבדיקת הרגליים והדופקים היא חלק קבוע ממנו.

ההבדל בין צליעה ורידית, עצבית ועורקית

לא כל כאב ברגליים בהליכה נובע מעורקים. היצרות של תעלת השדרה בגב התחתון גורמת לכאב, לנימול או לחולשה ברגליים בעמידה ובהליכה, אך ההקלה מגיעה בישיבה או בהתכופפות קדימה, ולא בעמידה במקום, ומרחק ההליכה משתנה מיום ליום. אי-ספיקה ורידית גורמת לכבדות ולנפיחות שמחמירות במשך היום ומוקלות בהרמת הרגליים, לא בעצירה קצרה. הפרעות במפרקים כואבות גם במנוחה ובלילה.

הטבלה מסייעת לחשוב על הכיוון, אך ההבחנה הסופית דורשת בדיקה, וגם שילוב של כמה מצבים באותו מטופל הוא שכיח.

איך מבררים: ABI, דופלקס ו-CT אנגיוגרפיה

הבדיקה הראשונה והפשוטה ביותר היא מדד קרסול-זרוע (ABI): מדידת לחץ הדם בקרסוליים ובזרועות בעזרת מד לחץ ומכשיר דופלר ידני, וחישוב היחס ביניהם. ערך נמוך מעיד על ירידה בזרימה לרגליים, וערכים נוקשים מדי, שכיחים בסוכרת, מצריכים בדיקות משלימות כמו מדידת לחץ באצבעות. הבדיקה אינה פולשנית ואורכת דקות ספורות, ולעיתים חוזרים עליה אחרי הליכה כדי לחשוף היצרות שמתבטאת רק במאמץ.

אולטרסאונד דופלקס של עורקי הרגליים ממפה את מיקום ההיצרויות ואת חומרתן ומדגים את מהירות הזרימה. כאשר שוקלים טיפול פולשני, או כשהדופלקס אינו חד-משמעי, נעשית הדמיה מפורטת יותר: CT אנגיוגרפיה עם חומר ניגוד או MR אנגיוגרפיה, שמראות את כל עץ העורקים מהאגן ועד כף הרגל. אנגיוגרפיה בצנתור נשמרת כיום בעיקר למקרים שבהם מתכננים לטפל באותו מעמד. סדר הבדיקות והצורך בכל אחת מהן נקבעים על ידי הרופא לפי התמונה הקלינית.

הטיפול: הליכה, איזון גורמי סיכון, ומתי שוקלים צנתור

אצל רוב המטופלים עם צליעה לסירוגין הטיפול הראשון אינו פרוצדורה אלא תוכנית הליכה מובנית: הליכה עד הופעת כאב בינוני, עצירה עד שחולף, וחזרה, כמה פעמים בשבוע ולאורך חודשים. בספרות המקצועית מקובל שתוכנית כזו מאריכה את מרחק ההליכה באופן משמעותי אצל מטופלים רבים, מכיוון שהיא מעודדת פיתוח של כלי דם עוקפים ומשפרת את יעילות השריר. במקביל, הפסקת עישון, איזון סוכרת, לחץ דם ושומני הדם, וטיפול תרופתי נוגד טסיות וסטטינים לפי החלטת הרופא, נועדו להאט את המחלה ולהגן על הלב והמוח.

טיפול אנדווסקולרי, כלומר הרחבת ההיצרות בבלון ולעיתים השתלת סטנט דרך צנתר, נבחן כאשר הצליעה מגבילה משמעותית את התפקוד למרות טיפול שמרני מספק, או כשיש סימני איסכמיה מאיימת: כאב במנוחה, פצע שאינו מתרפא או נמק. במקרים מסוימים נבחר ניתוח מעקפים. ההחלטה מתקבלת אחרי הדמיה מפורטת ובשיקול משותף של הרופא והמטופל. פרוצדורות אלה מבוצעות במסגרת רדיולוגיה פולשנית או כירורגיה של כלי דם, ותוכנית ההליכה והטיפול התרופתי ממשיכים גם אחריהן.

מתי לפנות לרופא כלי דם ומתי זה מקרה דחוף

• כאב או התכווצות ברגליים שמופיעים בהליכה במרחק קבוע ונעלמים בעמידה, גם אם נראים "סבירים לגיל".
• מרחק הליכה שמתקצר בהדרגה, או צורך לעצור בדרך לקניות או לעבודה.
• רגל אחת קרה יותר מהשנייה, עור חיוור או מבריק, שיער שנשר בשוק, ציפורניים מתעבות.
• פצע, שריטה או יבלת בכף הרגל שאינם מתרפאים תוך שבועיים, במיוחד אצל חולי סוכרת.
• כאב בכף הרגל בשכיבה בלילה שמוקל כשמשלשלים את הרגל מהמיטה.

שני המצבים האחרונים מעידים על איסכמיה מתקדמת ומצדיקים תור מוקדם, ובמקרים המתאימים מסלול תור דחוף. כאב פתאומי וחד ברגל שהפכה קרה, חיוורת או כחולה, עם חולשה או ירידה בתחושה, עלול להעיד על חסימה עורקית חריפה, וזה מקרה למיון באופן מיידי ולא לתור. המידע כאן כללי בלבד ואינו מחליף הערכה של רופא.

לסיכום: כאב בהליכה שנעלם במנוחה הוא סימן שכדאי לברר

צליעה לסירוגין היא לעיתים קרובות הביטוי הראשון והנגיש ביותר לטרשת עורקים, ודווקא בגלל זה היא הזדמנות: בדיקת ABI פשוטה ודופלקס נותנים תשובה, ורוב המטופלים מתחילים בטיפול שאינו פולשני ומשפרים את מרחק ההליכה ואת ההגנה על הלב והמוח. מי שמגיע עם פצע שאינו מתרפא או כאב במנוחה זקוק לבירור מהיר יותר, ואת ההחלטה על צנתור או ניתוח מקבל הרופא לאחר הדמיה מלאה.

מי שמחפש כירורג כלי דם במודיעין לבירור כאב ברגליים בהליכה, לבדיקת ABI ודופלקס ולתוכנית טיפול מסודרת, יכול לפנות למרכז EliteMed במתחם איילה 360 במודיעין, שבו פועלים רופאים בכירים מבתי החולים, ללא צורך בהפניה. בסיום הביקור מתקבל סיכום רפואי מסודר להמשך המעקב, וההחזר נבחן לפי תנאי הפוליסה או השב"ן.

שאלות נפוצות

האם צליעה לסירוגין מסוכנת אם הכאב חולף במנוחה?

הכאב עצמו אינו מסוכן, אך הוא מעיד על טרשת עורקים, שהיא מחלה של כל כלי הדם ולא רק של הרגליים. בספרות המקצועית מקובל שלמטופלים עם מחלת כלי דם היקפית יש סיכון מוגבר לאירועי לב ומוח, ולכן הבירור והטיפול בגורמי הסיכון חשובים גם כשהרגליים מתפקדות סביר. הרופא יקבע את קצב המעקב לפי הממצאים.

האם הליכה עם כאב ברגליים עלולה להזיק?

בצליעה לסירוגין ההמלצה המקובלת היא דווקא ללכת: הליכה עד כאב בינוני, עצירה עד שחולף וחזרה, היא הבסיס לתוכנית ההליכה המובנית ומשפרת עם הזמן את מרחק ההליכה. הכאב אינו מעיד על נזק לשריר. עם זאת, כאב בכף הרגל במנוחה, פצע שאינו מתרפא או רגל שהפכה קרה וחיוורת דורשים הפסקה ובדיקה מוקדמת, ולא המשך אימון.

מה ההבדל בין בדיקת ABI לבין דופלקס של עורקי הרגליים?

בדיקת ABI מודדת את יחס לחץ הדם בין הקרסול לזרוע ומשיבה על שאלה אחת: האם קיימת ירידה משמעותית בזרימה לרגל. היא מהירה, פשוטה ומתאימה כסינון ראשוני. הדופלקס מדגים את העורקים עצמם, מזהה היכן ההיצרות ומה חומרתה, ומאפשר לתכנן את ההמשך. לרוב מבצעים את שתיהן, וההדמיה המפורטת יותר נשמרת למי ששוקלים אצלו טיפול פולשני.

האם צריך הפניה כדי להגיע לייעוץ כלי דם פרטי?

לייעוץ פרטי במרכז EliteMed אין צורך בהפניה מרופא המשפחה או בטופס 17. מומלץ להגיע עם רשימת התרופות הקבועות, תוצאות בדיקות דם אחרונות ותיאור של מרחק ההליכה שבו מופיע הכאב. הייעוץ מוכר כייעוץ מומחה פרטי, וההחזר נבחן לפי תנאי הפוליסה או תוכנית השב"ן. בסיום מתקבל סיכום רפואי מסודר להמשך המעקב.