התקף אפילפטי הוא אחד המצבים המבהילים ביותר שאפשר לראות מקרוב: אדם שהיה רגע קודם באמצע שיחה מאבד פתאום את ההכרה, נופל, גופו מתקשח ומתחיל לפרכס. מי שעומד לידו מרגיש בדרך כלל חוסר אונים. חשוב לדעת שרוב ההתקפים מסתיימים מעצמם בתוך דקות ספורות, ושכמה פעולות פשוטות מספיקות כדי לשמור על האדם עד שההתקף חולף. במאמר הזה נסביר מה ההבדל בין התקף בודד לבין אפילפסיה, מה עושים ומה לא עושים בזמן התקף, מתי מזמינים אמבולנס, איך מאבחנים אפילפסיה, מה עקרונות הטיפול, ואיך מתכוננים לביקור אצל נוירולוג.
מה ההבדל בין התקף לבין אפילפסיה
התקף הוא אירוע נקודתי: פעילות חשמלית חריגה ופתאומית של קבוצת תאי עצב במוח, שמשבשת לזמן קצר את התפקוד. הביטוי החיצוני תלוי באזור במוח שבו הפעילות מתרחשת. ההתקף המוכר ביותר הוא ההתקף הטוני קלוני, שבו יש אובדן הכרה, התקשות ופרכוסים של כל הגוף. יש גם התקפים שקטים בהרבה: ניתוק קצר שנראה כמו בהייה, תנועות חוזרות של היד או של הפה, בלבול פתאומי, תחושה מוזרה בבטן או ריח שאין לו מקור.
אפילפסיה היא מצב מתמשך: נטייה של המוח לייצר התקפים חוזרים בלי גורם מיידי שמסביר אותם. ההבחנה חשובה, כי לא כל התקף פירושו אפילפסיה. התקף יכול להופיע גם על רקע חום גבוה אצל פעוטות, ירידה חדה ברמת הסוכר, הפרעה במלחים בדם, גמילה מאלכוהול, חבלת ראש או זיהום במוח. יש גם מצבים שנראים כמו התקף ואינם התקף אפילפטי, למשל התעלפות, הפרעת קצב בלב או אירוע על רקע נפשי. לכן אחרי פרכוס ראשון נדרש בירור רפואי מסודר.
מה עושים בזמן התקף: עזרה ראשונה
רוב ההתקפים חולפים מעצמם, והתפקיד של מי שנמצא ליד הוא למנוע פציעה ולעקוב. אלה הפעולות המומלצות בהתקף עם פרכוסים:
- שומרים על קור רוח ונשארים ליד האדם.
- מסתכלים בשעון ומודדים זמן מתחילת ההתקף. משך ההתקף הוא הנתון החשוב ביותר בהחלטה אם להזמין אמבולנס.
- מפנים מהסביבה חפצים קשים או חדים, ומרחיקים את האדם ממדרגות, מכביש או ממים.
- מניחים משהו רך מתחת לראש, למשל מעיל מקופל, ומסירים משקפיים.
- כשהפרכוסים נפסקים, משכיבים את האדם על הצד בתנוחת התאוששות, כדי שדרכי הנשימה יישארו פתוחות והרוק יוכל לצאת.
- נשארים איתו עד שהוא מתעורר לגמרי, ומדברים אליו ברוגע. אחרי התקף יש בדרך כלל שלב של בלבול ועייפות.
ויש כמה דברים שלא עושים:
- לא מחזיקים את האדם בכוח ולא מנסים לעצור את התנועות. ריסון אינו מקצר את ההתקף ועלול לגרום לפציעה.
- לא מכניסים שום דבר לפה: לא אצבעות, לא כפית ולא בד. אי אפשר לבלוע את הלשון, וחפץ בפה עלול לשבור שיניים או לחסום את הנשימה.
- לא נותנים לשתות, לאכול או לבלוע תרופה עד שהאדם ערני לחלוטין.
בהתקף בלי פרכוסים, שבו האדם מנותק או מבולבל, נשארים לידו, מרחיקים אותו בעדינות מסכנות ומדברים בשקט עד שהוא חוזר לעצמו. אם יש עוד אדם במקום, כדאי שיצלם את ההתקף: סרטון קצר עוזר מאוד לנוירולוג.
מתי מתקשרים למד"א 101
רוב ההתקפים אצל מי שמאובחן באפילפסיה אינם מחייבים פינוי לבית חולים. עם זאת, יש מצבים שבהם מזמינים אמבולנס בלי להמתין:
- הפרכוסים נמשכים חמש דקות או יותר. התקף ממושך הוא מצב חירום רפואי שדורש טיפול תרופתי מיידי.
- התקף נוסף מתחיל לפני שהאדם חזר להכרה מלאה אחרי ההתקף הקודם.
- מדובר בהתקף הראשון בחייו של האדם, או שלא ידוע אם יש לו אפילפסיה.
- האדם נפצע בנפילה, או שההתקף קרה במים.
- מדובר באישה בהיריון או באדם עם סוכרת.
- יש קושי בנשימה אחרי שהפרכוסים נפסקו, או שהאדם אינו מתעורר בהדרגה.
במקרה של ספק מתקשרים למוקד 101, מתארים מה רואים ופועלים לפי ההנחיות. חשוב לומר זאת בפשטות: EliteMed היא מרפאת מומחים לביקורים מתוכננים, ואינה מספקת טיפול חירום. התקף פעיל או כל מצב דחוף מטופלים דרך מד"א ובחדר המיון.
איך מאבחנים אפילפסיה
האבחנה נשענת קודם כול על תיאור מדויק של האירועים. לפי ההגדרה המקובלת כיום, מאבחנים אפילפסיה בדרך כלל אחרי שני התקפים שאין להם גורם מיידי, שהופיעו בהפרש של יותר מיממה זה מזה. במקרים מסוימים אפשר לאבחן כבר אחרי התקף אחד, כשממצאי הבירור מצביעים על סיכון גבוה להתקפים נוספים. הבירור כולל בדרך כלל:
- שיחה מפורטת עם המטופל ועם מי שראה את ההתקף: מה קרה לפני, איך נראה ההתקף, כמה זמן נמשך ואיך הייתה ההתאוששות.
- בדיקה נוירולוגית מלאה.
- בדיקת EEG, שמתעדת את הפעילות החשמלית של המוח באמצעות אלקטרודות שמוצמדות לקרקפת. הבדיקה אינה כואבת. לעיתים נדרש רישום אחרי חסך שינה או רישום ממושך, כי בדיקה קצרה ותקינה אינה שוללת אפילפסיה.
- הדמיה של המוח, לרוב MRI, כדי לחפש שינוי מבני שיכול להסביר את ההתקפים.
מטרת הבירור רחבה יותר מהשאלה אם יש אפילפסיה או אין. הנוירולוג מנסה לקבוע גם את סוג ההתקפים ואת סוג האפילפסיה, כי מהם נגזרת בחירת הטיפול. הוא מפנה לבדיקות הנדרשות ומפרש את התוצאות יחד עם התמונה הקלינית.
בנושא הזה, ובעיקר בשאלה מתי התקף אפילפטי הופך למצב שמסכן חיים, התראיין לאחרונה ד"ר אמיר גנאח, נוירולוג ואפילפטולוג, מנהל השירות לאפילפסיה ולבדיקות EEG במרכז הרפואי שערי צדק, שמקבל מטופלים גם במרפאת EliteMed. אפשר לקרוא את הכתבה המלאה במדור הבריאות של Ynet.
הטיפול באפילפסיה, באופן כללי
הטיפול הראשון הוא בדרך כלל תרופתי. קיימות תרופות רבות נגד התקפים, והבחירה ביניהן תלויה בסוג האפילפסיה, בגיל, במחלות רקע, בתרופות אחרות ובתכנון היריון. רוב המטופלים מגיעים לשליטה טובה בהתקפים בעזרת תרופה אחת או שילוב של תרופות, כשהן נלקחות בקביעות. נטילה סדירה היא חלק מרכזי בטיפול: דילוג על מנות הוא אחד הגורמים השכיחים להתקף אצל מי שכבר היה מאוזן. אין להפסיק או לשנות טיפול תרופתי על דעת עצמכם, גם אחרי תקופה ארוכה בלי התקפים; כל שינוי נעשה בהדרגה ובהנחיית הרופא המטפל.
כשהתרופות אינן מספיקות וההתקפים נמשכים למרות טיפול מתאים, מקובל להפנות להערכה במרכז אפילפסיה בבית חולים. שם בוחנים אפשרויות נוספות, בהן ניטור ממושך שמשלב צילום וידאו ורישום EEG, הערכת התאמה לניתוח, טיפולים בגירוי עצבי ודיאטה ייעודית בליווי מקצועי. ההתאמה נבחנת לכל מטופל בנפרד, ולא כל אפשרות מתאימה לכל אחד.
מתי פונים לנוירולוג ומה להביא לביקור
אחרי התקף ראשון, גם אם נבדקתם בחדר המיון ושוחררתם, מומלץ לקבוע ביקור אצל נוירולוג להמשך הבירור. כדאי לפנות גם כשיש אירועים חוזרים של ניתוק, בהייה או בלבול שאין להם הסבר, כשהתקפים חוזרים למרות טיפול, כשיש תופעות לוואי מהתרופות, לפני תכנון היריון, או כשרוצים חוות דעת נוספת על האבחנה ועל הטיפול. אפשר לקבוע ביקור אצל נוירולוג פרטי במודיעין במרפאת EliteMed, וביקור פרטי אינו דורש הפניה. כדי שהביקור יהיה יעיל, כדאי להביא:
- תיאור כתוב של כל אירוע: תאריך, שעה, מה קדם לו, כמה זמן נמשך ומה קרה אחריו.
- אדם שראה את ההתקף או סרטון שלו, אם צולם.
- מכתב שחרור מחדר המיון או מאשפוז.
- תוצאות של בדיקות EEG ושל בדיקות הדמיה, כולל הפענוח והדיסק או הקישור לתמונות.
- רשימת תרופות מלאה עם מינונים, כולל תרופות שנוסו בעבר והסיבה שהופסקו.
- בדיקות דם עדכניות ורשימת שאלות שחשוב לכם לשאול.
EliteMed פועל במרכז ישפרו, מתחם איילה 360, בניין B, קומה 5, במודיעין. המידע כאן כללי ואינו מחליף בדיקה וייעוץ של רופא. המרפאה אינה מספקת שירותי חירום. בהתקף ממושך, בהתקף ראשון או בכל מצב דחוף, התקשרו מיד למד"א 101.
שאלות נפוצות
האם צריך להזמין אמבולנס בכל התקף אפילפטי?
לא בכל התקף. אצל אדם שמאובחן באפילפסיה, התקף קצר שדומה להתקפים הרגילים שלו ומסתיים מעצמו אינו מחייב בדרך כלל פינוי. מזמינים אמבולנס כשהפרכוסים נמשכים חמש דקות או יותר, כשהתקפים חוזרים בלי התאוששות, בהתקף ראשון, בפציעה, בהיריון או בקושי בנשימה.
האם התקף אחד אומר שיש לי אפילפסיה?
לא בהכרח. התקף בודד יכול להיגרם מגורם חולף, ויש אנשים שחווים התקף אחד בלבד בחייהם. אפילפסיה מאובחנת בדרך כלל אחרי שני התקפים בלי גורם מיידי בהפרש של יותר מיממה, או אחרי התקף אחד כשהבירור מצביע על סיכון גבוה להישנות.
האם בדיקת EEG תקינה שוללת אפילפסיה?
בדיקה תקינה אינה שוללת אפילפסיה. הרישום נמשך זמן קצר, והפעילות החריגה לא תמיד מופיעה בו. לכן הנוירולוג מעריך את התוצאה יחד עם תיאור האירועים, ולעיתים ממליץ על רישום אחרי חסך שינה או על ניטור ממושך.
האם אפשר לנהל חיים רגילים עם אפילפסיה?
רוב האנשים עם אפילפסיה לומדים, עובדים, מקימים משפחה ומנהלים חיים מלאים, בעיקר כשההתקפים בשליטה. יש נושאים שדורשים התייחסות, כמו נהיגה, שינה סדירה, היריון ועיסוקים מסוימים, והנוירולוג המטפל מתאים את ההנחיות למצב האישי.